גרד כרוני באיבר המין החיצוני

גרד באיזור הפות הוא אחד התסמינים השכיחים והעדינים ביותר בקרב נשים. כשהגרד הופך כרוני, הוא פוגע משמעותית באיכות החיים, בשינה, באינטימיות — ולעיתים מרמז על מחלה ממושכת או חמורה.

מהו גרד כרוני?

גרד שממשיך מעל שישה שבועות, למרות ניסיונות טיפול, נחשב כרוני. הוא יכול להיות מלווה ב:

• צריבה, גירוי, רגישות;
• יובש, סדקים, שינויי פיגמנטציה;
• עיבוי עור או כאב במגע או בקיום יחסים.

סיבות אפשריות לגרד כרוני באיזור הפות

1. מחלות עור:

• ליכן סקלרוזוס (Lichen sclerosus);
• ליכן כרוני פשוט;
• אקזמה, פסוריאזיס, דרמטיטיס ממגע.

2. זיהומים כרוניים:

• קנדידה (כולל זנים עמידים);
• וירוס הפפילומה האנושי (HPV);
• זיהומים פטרייתיים או חיידקיים נדירים.

3. שינויים טרום-סרטניים או סרטניים:

• VIN (ניאופלזיה תוך אפיתלית של הפות);
• מחלת פאג׳ט;
• סרטן תאי קשקש של הפות.

4. שינויים אטרופיים (בעיקר לאחר גיל המעבר):

• דלדול רירית הנרתיק;
• תסמונת אורוגניטלית בגיל המעבר;
• חוסר באסטרוגן.

5. מקור עצבי או רגשי:

• פגיעה עצבית מקומית;
• חרדה, מתח או התנהגות כפייתית של גירוד.

איך מאבחנים?

גרד כרוני באיזור האינטימי דורש בדיקה יסודית שיכולה לכלול:

• קולפוסקופיה או דרמטוסקופיה;
• משטח, תרביות, בדיקות PCR;
• ביופסיה במקרה של חשד לליכן או שינויים ממאירים;
• הערכת מצב הורמונלי בנשים בגיל המעבר;
• שיחה רפואית מקיפה לזיהוי גורמים מחמירים.

אין טיפול נכון לפני שיש אבחנה ברורה.

דרכי טיפול מקובלות כיום

• סטרואידים מקומיים בריכוז גבוה (במקרים של ליכן);
• מעכבי קלצינאורין (כמו פימקרולימוס או טאקרולימוס);
• טיפול אנטי-פטרייתי או אנטיביוטי — רק לפי תוצאות בדיקה;
• טיפול הורמונלי מקומי או מערכתי (במקרה של אטרופיה);
• תמיכה פסיכולוגית או טיפול התנהגותי — במקרים של גרד כפייתי או רגשי;
• טכנולוגיות לייזר או גלי רדיו — לשיפור מצב הרקמות (במקרים נבחרים);
• מעקב רפואי קבוע — בפרט בליכן או במצבים טרום-סרטניים.

סיכום

גרד כרוני באיבר המין החיצוני הוא לא "בעיה קטנה". זהו תסמין חשוב שדורש גישה מקצועית, רגישה ומעמיקה. לא כדאי לדחות, לא מומלץ לטפל לבד — ובעיקר לא צריך לחיות עם זה.

👩‍⚕️ אני מלווה נשים רבות שסובלות מגרד כרוני באיזור הפות. עם סבלנות, רגישות, וכבוד לגוף ולתחושות. מגיע לך לחיות בלי גירוד, בלי כאב — ובלי בושה.